השבוע הייתה לי הארה...כן כן.
לא קל להגיע למצב כזה...כל עוד שקט לך בראש ובורח לך "פיפי מחשבתי" (פירוש: שבורחות לך מחשבות שליליות או מחשבות של חצי הכוס הריקה על עצמך או על אחרים), אחרי יום קשה, או שמישהו ניסה להקטין אותך. אבל הייתה לי....למרות כמות ה"פיפי" הפנומנלית שחוויתי, שבשקט יכלה למלא בריכת ילדים בקנטרי!
ומעשה שהיה (מבטיחה בקיצור...נשבעת...באמת) כך היה:
שוחחתי עם מישהו בעמדה בכירה במקום כל שהוא בנוגע לראיון עבודה.
מפה לשם, האדון (כמעט) מסיים את השיחה בינינו, ומשחיל את המשפט הבא:
"נכון, אני לא שולל שאת מוכשרת ממה ששמעתי, אבל מנסיון, ולמרות שיש ילדים, אני מציע לך ללכת וללמוד משהו (הנדסאית/מהנדסת בתחומי הראלי) כדיי שתוכלי להתקדם בעתיד!".
סיימנו יפה את השיחה, ובסיומה הרגשתי קיחסה (בהעדר מילה רציונלית להרגשה אי רציונלית!).
כעס?......בלשון המעטה (קיללתי את אותו בנאדם כמו אוהד של קבוצת כדורגל שהשופט, שכמובן בטח קנו אותו מראש, הוציא כרטיס אדום לכוכב הנבחרת!).
הסתובבתי כמה שעות כמו נמר בכלוב, אבל, כדיי להבין מה קורה, התחלתי לחשוב (בינתיים עשיתי כלים, כביסה, סטריליזציה לבקבוקים, החלפתי מצעים, הוצאתי את הכלבה לטיול....אה לא...רגע...זה יאש....אנסח מחדש - יאש הודיע לי שהוא מוציא את הכלבה לטיול, התלוננתי בפניי חברה שלי בטלפון על מר גורלי....), והגעתי למסקנה החד משמעית, הברורה והמידית, שאינה משתמעת לשתי פנים, שכל זוג הורים שפוי בדעתו מנסה ללמד ילד/ה ככלל לחיים (אבל משום מה זה לא עובר מסך, כי יש גיל ששם זה נתקע בגלל ההורמונים כנראה...), ואני אבנה את זה בתור רשימה ו/או תרשים זרימה:
1. אין לי תעודת הנדסאי/מהנדס כל שהיא
2. זה מונע ממני להתקבל למשרות (שבינינו גם ככה חלקם הגדול לא מעניין אותי)
3. אנשים עושים לי "נו נו נו" וירטואלי על זה שאין לי תעודה (ראה סעיף מספר 1)
4. Who gives a rats ass
5. אוהבת את מה שאני עושה ויהיה בסדר! תמיד תהיה עבודה.
שעות, ימים, שבועות, חודשים ושנים של - "אני לא מספיק טובה כי אין לי תעודה" או "אני פחות טובה מההוא או מההיא כי אין לי תעודה" או "אם הייתה לי תעודה בטח היה לי יותר קל בחיים כי הייתי מרגישה חשובה עם חתיכת נייר אומללה ומצהיבה!"
אתם מבינים?! - לקח לי....אממממממ....בערך גזיליון שנה להגיע להבנה הזו!
והכי מצחיק - אחרי שאתה מבין את זה וצוחק מזה, נופלת עליך שלווה, ואז אתה אומר לעצמך שיתפוצץ העולם!
ומה אתם יודעים, עם השלווה הזו...מתחילות להגיע הזדמנויות!
נשתמע,
סיגל
לא קל להגיע למצב כזה...כל עוד שקט לך בראש ובורח לך "פיפי מחשבתי" (פירוש: שבורחות לך מחשבות שליליות או מחשבות של חצי הכוס הריקה על עצמך או על אחרים), אחרי יום קשה, או שמישהו ניסה להקטין אותך. אבל הייתה לי....למרות כמות ה"פיפי" הפנומנלית שחוויתי, שבשקט יכלה למלא בריכת ילדים בקנטרי!
ומעשה שהיה (מבטיחה בקיצור...נשבעת...באמת) כך היה:
שוחחתי עם מישהו בעמדה בכירה במקום כל שהוא בנוגע לראיון עבודה.
מפה לשם, האדון (כמעט) מסיים את השיחה בינינו, ומשחיל את המשפט הבא:
"נכון, אני לא שולל שאת מוכשרת ממה ששמעתי, אבל מנסיון, ולמרות שיש ילדים, אני מציע לך ללכת וללמוד משהו (הנדסאית/מהנדסת בתחומי הראלי) כדיי שתוכלי להתקדם בעתיד!".
סיימנו יפה את השיחה, ובסיומה הרגשתי קיחסה (בהעדר מילה רציונלית להרגשה אי רציונלית!).
כעס?......בלשון המעטה (קיללתי את אותו בנאדם כמו אוהד של קבוצת כדורגל שהשופט, שכמובן בטח קנו אותו מראש, הוציא כרטיס אדום לכוכב הנבחרת!).
הסתובבתי כמה שעות כמו נמר בכלוב, אבל, כדיי להבין מה קורה, התחלתי לחשוב (בינתיים עשיתי כלים, כביסה, סטריליזציה לבקבוקים, החלפתי מצעים, הוצאתי את הכלבה לטיול....אה לא...רגע...זה יאש....אנסח מחדש - יאש הודיע לי שהוא מוציא את הכלבה לטיול, התלוננתי בפניי חברה שלי בטלפון על מר גורלי....), והגעתי למסקנה החד משמעית, הברורה והמידית, שאינה משתמעת לשתי פנים, שכל זוג הורים שפוי בדעתו מנסה ללמד ילד/ה ככלל לחיים (אבל משום מה זה לא עובר מסך, כי יש גיל ששם זה נתקע בגלל ההורמונים כנראה...), ואני אבנה את זה בתור רשימה ו/או תרשים זרימה:
1. אין לי תעודת הנדסאי/מהנדס כל שהיא
2. זה מונע ממני להתקבל למשרות (שבינינו גם ככה חלקם הגדול לא מעניין אותי)
3. אנשים עושים לי "נו נו נו" וירטואלי על זה שאין לי תעודה (ראה סעיף מספר 1)
4. Who gives a rats ass
5. אוהבת את מה שאני עושה ויהיה בסדר! תמיד תהיה עבודה.
שעות, ימים, שבועות, חודשים ושנים של - "אני לא מספיק טובה כי אין לי תעודה" או "אני פחות טובה מההוא או מההיא כי אין לי תעודה" או "אם הייתה לי תעודה בטח היה לי יותר קל בחיים כי הייתי מרגישה חשובה עם חתיכת נייר אומללה ומצהיבה!"
אתם מבינים?! - לקח לי....אממממממ....בערך גזיליון שנה להגיע להבנה הזו!
והכי מצחיק - אחרי שאתה מבין את זה וצוחק מזה, נופלת עליך שלווה, ואז אתה אומר לעצמך שיתפוצץ העולם!
ומה אתם יודעים, עם השלווה הזו...מתחילות להגיע הזדמנויות!
נשתמע,
סיגל